La Brea Tar Pits | מעבר לעברית

כשאני מטיילת בארץ אחרת אני רוצה לראות דברים מיוחדים שאין לי כאן בארץ. בלוס אנג'לס, באמצע העיר נמצא פארק בורות הזפת לה-ברייאה. בעומק הקרקע יש נפט שאחד מתוצריו הוא זפת. הזפת מחלחלת דרך סדקי בקרקע ומגיעה למעלה. זפת היא דבר צמיג מאוד וכל יצור חי שדורך בה נשאר לכוד עד מותו מרעב והתייבשות. האתר התגלה כאשר רצו להפיק מהקרקע נפט וגילו מיליוני שלדים של בעלי חיים מתקופת הקרח (לפני 10,000-40,000 שנים). האתר הוא אתר ארכיאולוגי פעיל בו ארכיאולוגים ומתנדבים ממשיכים לשלוף עצמות מבורות הזפת.

הדבר הראשון בו מבחינים כשמגיעים למקום הוא הריח החזק של זפת. בשטח הפארק נמצאות בארות זפת פעילות ומבעבעות, וכמובן מגודרות.

הדבר השני בו הבחנתי, היה מחזה מעניין שכלל לא קשור לפארק עצמו. ראיתי משפחה שכללה 3-4 מבוגרים ו-2-3 ילדים שהלכה בפארק. למשפחה היה כלב לבן מתולתל ומטופח בגודל בינוני, וחוץ מזה שהכלב לבש מעיל (הלו, בחודש אוגוסט בשעות הצהריים חם בלוס אנג'לס, מה חטא הכלב?) הוא נעל נעליים על ארבע רגליו. הבגדים שלא לא היו הדבר הכי מוזר. אחת הנשים הלכה אחריו והתכופפה לכיוון אחוריו וברגע הראשון לא הבנתי מה היא עושה. אחרי כמה שניות נפל לי האסימון והבנתי שהיא ניגבה את אחוריו במגבון לח. הייתי די המומה, מחזה שכזה לא ראיתי קודם מעולם. ניסיתי לצלם את הכלב וכמו שרואים למטה כישורי הצילום שלי לא משהו. אחרי שובי לארץ שוחחתי עם חברים שאמרו לי שגם בצפון תל אביב רואים מחזות כאלה. נו, שיהיה להם לבריאות.

כלב מפונפן עם אחוריים נקיים למשעי, ליד בור זפת (משמאל)

טוב, אז איפה היינו? בפארק לה-ברייאה הוקם מוזיאון פייג' ובו שלדים משוחזרים של בעלי חיים כגון אריה שן-חרבי, ממותה, זאב, עצלן ועוד. הביקור במוזיאון היה מרתק, להלן כמה תמונות: