רשמים מהמפגש עם א. ב. יהושוע וסטוארט שופמן במפגש החודשי של אגודת המתרגמים

שלשום נערך בחיפה האירוע החודשי של אגודת המתרגמים. במפגש השתתפו הסופר א.ב. יהושע והמתרגם שלו לאנגלית, סטוארט שופמן. להלן עיקרי הדברים שהשתדלתי לסכם למען מי שלא השתתף.

א.ב. יהושע פתח ואמר שהוא מעריץ מתרגמים בשל יכולתם והעזתם לתרגם. הוא מעדיף לקרוא תרגום של ספר ולא את המקור, גם אם זו שפה שהוא יודע, כי הוא סומך על המתרגם שיעביר את הניואנסים שהוא עלול להחמיץ. הוא מדגיש שגודלי המשוררים שלנו היו מתרגמים, עובדה שהעניקה לספרות העברית בסיס חזק ואיתן.

אומרים ש"אתה מפסיד בתרגום" – כן, מפסידים משהו אבל גם מרוויחים משהו שאין במקור. דרך הזרות והלשון שמצרפת מקור עברי קלאסי לטקסט שאינו עברי מקבלים תוספת לא צפויה. אחריות המתרגם גדולה, הרבה נזקקים לו ונהנים ממנו ויהושע כועס על מבקרי הספרות שלא מקדישים זמן לדבר על איכות התרגום. הוא העלה את השאלה האם אחריות המתרגם היא למקור או לנמען? וענה שאחריותו לנמען, במיוחד בשפות איזוטריות כמו עברית ושפות לא נפוצות. שולמן מסכים לגבי ההערה על הנמען ומוסיף כי בתרגום מדובר במשא ומתן תמידי בין הטקסט לנמען.

א.ב יהושע אומר שבאופן כללי הוא מוכן למכור שתי ביקורות טובות מ"לה-מונד" ומ"ניו יורק טיימס" לטובת ביקורת אחת ב"הארץ". ספרות נשמרת במורשת הלאומית, ולא בחוץ.

הועלו גם כמה אנקדוטות: להוצאת הספרים יש תמיד בעיה עם השם. רוצים שם שיעבור ויהיה סחיר, השיבה להודו הפך ל-Open heart, מולכו הפך ל-Five reasons. עניין אחר הוא האתגר שבתרגום דברים שאומרות דמויות שדוברות את השפה אליה המתרגם מתרגם את הספר.

יהושע העיר הערה טכנית לגבי שאלה של מתרגמים: האם אני צריך להסביר? (הכוונה להוספת הערות שוליים). באופן כללי הוא ממליץ לא להרבות בכך. זה לא כל כך חשוב בטקסטים ספרותיים, טקסט ספרותי צריך לזרום והערות הן מכבידות ומיותרות.

המתרגם סטוארט שופמן דיבר ספציפית על התרגום של ספרי א.ב. יהושע והאתגרים בהם נתקל במהלך התרגום, תוך הבאת דוגמאות. את הדוגמאות עצמן לא הספקתי לסכם.

חסד ספרדי – הספר האחרון שתרגומו נמצא כעת אצל המו"ל בניו יורק. צריך למצוא לו שם מתאים, אי אפשר סתם לתרגם את השם. "ספרדי" הוא spanish וגם sefaradi. שולמן הקריא את הפתרון שלו שהיה הערת שוליים בה מוסברות המשמעויות של "חסד" ושל "ספרדי". לגבי שם הספר באנגלית קיימות כרגע כל מיני אפשרויות הנתונות כעת להחלטת העורכת בניו יורק.

א.ב. ממליץ על ספרה של אדית גרוסמן  Why translation matters?, אדית היא שתרגמה את התרגום האחרון לאנגלית של דון קיחוטה. גרוסמן כותבת שלקח לה שנתיים לתרגם את דון קיחוטה. היא אומרת שהתאריך תלוי במועד ההגשה של המו"ל ולא במועד בו התרגום למעשה מוכן, ואומרת שהיא נכשלה בזה. א.ב. אומר שמתרגם צריך "להיכשל" טוב יותר… מתרגם תמיד חושב איך הוא היה יכול לשפר כאן ואיך היה יכול לשפר שם. יהושע מצטט את דברי גרוסמן ש"אין קורא עמוק יותר מהמתרגם".

יהושע הביא מדברי וולטר בנימין בספרו The task of the translator שאמר שלא נכון להחמיא למתרגם ולהגיד שהתרגום לא נשמע כתרגום, כי צריך לכבד גם את הנוסח של השפה המקורית. התרגום צריך להיות beautiful and faithful.

א.ב. עובד על עשרת העמודים הראשונים בספר במשך 4-5 חודשים כי זה החלק בו נקבע טון הספר, הסגנון וההחלטה על אורך הספר. בנוסף, באותם עמודים ראשונים צריך גם לאפיין לפחות את הגיבור המרכזי. ההתחלה קשה ביותר.

בהמשך הדברים א.ב. ושופמן קראו קטעי מקור ותרגום מהספר חסד ספרדי,כולל שמות של פרקים, ודנו בסוגיות שהיו קשורות בתרגומם ובפתרונות שהוצעו. שולמן עבד בצמוד לא.ב.. אני התרשמתי ששני הדוברים חשים בנוח זה במחיצתו של זה, מכבדים אחד את השני ונהנים לעבוד ביחד.

לסיום היה זמן לשאלות ותשובות:

ש: איך אתה יודע אם תרגום של ספר שלך לשפה שאתה לא יודע הוא טוב?

ת: אני רואה לפי השאלות המעמיקות של המתרגמים שלי שהם רציניים, ואז אני רגוע שהתרגום טוב.

ש: עד כמה המתרגם צריך להסביר דברים?

ת: לא צריך להקל על הקורא יותר מדי. כשמושכים את הקורא הוא צריך לעבוד יותר, הוא נקשר יותר לספר.

ש: האם כשאתה כותב אתה חושב על המתרגם?

ת: כשאני כותב אני כמעט ולא חושב על המתרגם. אני חושב על ישראלים ועל 20-30 אנשים שקרובים אליי.

לסיכום, היה ערב מוצלח ומהנה. היה מעניין לשמוע את כל אחד מהדוברים לחוד, ואת שניהם ביחד.

מודעות פרסומת

השתלמות לחובבי הלשון באזור המרכז

ביום ראשון, י"ד באייר (6 במאי), תתקיים השתלמות לחובבי הלשון מטעם האקדמיה ללשון העברית. ההשתלמות תתקיים באזור המרכז (צפון ת"א) והפעם בשעות אחרי הצהריים – מן השעה 17:00 עד השעה 20:00. גם הפעם יהיו בהשתלמות שתי יחידות: הרצאה וסדנת ניסוח אשר תיתן ד"ר אורלי אלבק.

 דמי ההשתתפות: 140 ₪.

 המעוניינים מתבקשים להירשם אצל אתי מישלי (02-6493512) ולהודיע לד"ר אלבק במייל (acad5u at vms dot huji dot ac dot il)

).

אני כבר נרשמתי, נתראה שם!

הוצאת חשבונית מס לפני התשלום? לא עוד!

בשבוע שעבר אישרה מליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42 והוראת שעה), התשע"ב-2012.

את הידיעה המלאה אתם מוזמנים לקרוא באתר של להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל) הפועלת רבות לקדם את מעמדם של עוסקים כמוני.

משמעות החוק מבחינתי היא שלא אצטרך להתווכח עם מנהל הכספים של חברת תרגום שהוציא לאחרונה חוזר ובו דרישה לקבל חשבונית מס עם הגשת הבקשה לתשלום על העבודה. כלומר, אם הייתי נענית לדרישתו הייתי משלמת מע"מ על העבודה, ומקבלת את התשלום רק חודש-חודשיים לאחר מכן. למעשה הייתי עוזרת לאותה חברה לממן את הפעילות העסקית שלה, בלי לקבל ריבית על ההשקעה שלי בהם…

כרטיס ביקור

כרטיס ביקור הוא אחד הדברים החשובים בפגישה עסקית, אבל גם בפגישות בנסיבות אחרות. חשוב לשאת תמיד כרטיסי ביקור בארנק, אף פעם אי אפשר לדעת איזה הזדמנויות מחכות מעבר לפינה.

כרטיס הביקור נושא את המידע שאנחנו רוצים שהמקבל יזכור בעתיד. כרטיס ביקור צריך למסור מי אתה, במה אתה עוסק ואיך אפשר ליצור עמך קשר. הכרטיס צריך לכלול כמה שיותר מידע רלבנטי, אבל חשוב להימנע מלהכניס בו מידע מיותר שרק ימלא את השטח הקטן שלו בפרטים לא רלבנטיים ומבלבלים.

מה כן:

שם מלא – שם האדם או שם החברה או שניהם.

עיסוק – תרגום, עריכה, כתיבה טכנית וכו'.

תת-עיסוק – לא מספיק לכתוב "מתרגם". חשוב לציין מה תחומי המומחיות של המתרגם ומה הם צמדי השפות בהם הוא עובד. אם אני מקבלת כרטיס ביקור שלא כתובים בו הפרטים האלה, אחרי שבוע כבר לא אזכור מה בדיוק אותו אדם עושה, ואני לא יוצאת דופן בעניין הזה.

תארים – כל תואר שמצביע על המקצועיות של נושא הכרטיס ושיעניק לו יתרון על פני עוסקים אחרים באותו תחום (לדוגמה, מתרגם מוכר, מורה לאנגלית, רואה חשבון, אחות, עורך דין וכו').

כתובת אתר אינטרנט – אם יש

כתובת דוא"ל – כתובת בדואר רשת (gmail, walla וכו') עלולה להצביע על מקור מפוקפק או לשדר חוסר רצינות. עם זאת, אם כתובת אתר האינטרנט שלכם מופיעה על הכרטיס, אפשר להשתמש בלי בעיה בכתובת רשת.

מספרי טלפון – אין צורך להוסיף קידומת בינלאומית, אלא אם כן אתם נוסעים הרבה לחו"ל ומחלקים שם כרטיסים.

שפה – מומלץ שהכרטיס יהיה כתוב בשתי שפות לפחות. האחת, השפה הרשמית של המדינה (עברית), והשניה, שפה אליה המתרגם מתרגם, ואותה דוברים הלקוחות הפוטנציאליים שלו.

מה לא:

תואר – תארים שאינם רלבנטיים או שירתיעו לקוחות. אין צורך לכתוב שאתה מאסטר ברייקי אם אתה מתמחה בתרגום בתחום הכלכלי.

כתובת – עבור מתרגמים כתובת המגורים אינה רלבנטית. מתי קיבלתם בפעם האחרונה בדואר מכתב בקשת עבודה מלקוח, או שלקוח דפק על דלתכם? כתובת רלבנטית רק עבור עסק שמעניק ללקוחות שירות במיקום פיזי מסוים (רופא, מורה לסריגה).

תמונה – תמונת פנים של איציק הליצן מאוד רלבטית לעיסוק שלו, אבל לא עבור מתרגם.

דגשים נוספים:

עיצוב – חשוב שהעיצוב יהיה נעים לעין ולא יסיט את תשומת הלב מתוכן הכרטיס. העיצוב כולל צורה וגודל של גופן, חלוקת אזורים בתוך שטח הכרטיס, צבעים, לוגו/תמונה.

חד-צדדי או דו-צדדי – עדיף לרכז את המידע בצד אחד. לא תמיד האדם שנותנים לו את הכרטיס יהפוך אותו לצד השני לראות אם כתוב בו משהו. סיבה נוספת היא שהדבר חוסך מקום אחסון בארגוניות לכרטיסים. הדפסה חד-צדדית מונעת צורך לשים את הכרטיס בכיס שקוף משני הצדדים שיאפשר לראות גם את הצד השני של הכרטיס.

השקיעו מחשבה בהכנת כרטיס הביקור שלכם והתייעצו עם אחרים, ייתכן שזה בדיוק מה שיביא לכם את העבודה הבאה (או שלא…).

תמחור תרגומים (למתחילים) – הרצאה במסגרת הכנס השנתי של את"י

במסגרת הכנס השנתי ה-10 של אגודת המתרגמים בישראל, אני ובן זוגי, סטיבן ריפקינד, הרצינו על "תמחור תרגומים למתחילים".

מה שהניע אותנו להעלות את הנושא היה שבשנה-שנתיים האחרונות הבחנו שחברות תרגום טוענות שהמחירים יורדים (וכותבות על כך ברחבי הרשת), למרות שכאשר דיברנו עם עמיתים לא מצאנו עדות למגמה כזו. לדעתי הן עושות זאת כדי ליצור אווירה של ירידת מחירים כדי שבסופו של דבר הן יוכלו להפחית את התשלום למתרגמים. על כך כבר כתבתי כאן לפני כמה חודשים. תוכלו גם לראות שמה כתבו בשבוע האחרון חברים ב-Linked In בקבוצת Language Jobs על ניסיונם בתחום דומה להתרשמות שלנו.

ההרצאה נועדה למתרגמים מתחילים ולכל מי שרוצה להבין איך קובעים תעריף. בדרך כלל מידע כזה אנחנו (מתרגמים ועורכים) לומדים עם השנים מתוך ניסיון, מכיוון שלרוב עמיתים לא ששים לשתף אותנו בשיקוליהם. דנו בהבדל בין תעריף למחיר, סקרנו את הגורמים שיש להביא בחשבון כשמרכיבים תעריף/מחיר, הצגנו את התהליך לקביעת התעריף/מחיר והצגנו מספר כלים ומקורות בהם אפשר להיעזר בתהליך.

מי שמעוניין לשמוע שוב את ההרצאה, או מי שלא יכול היה לשמוע אותה בכנס מוזמן לכתוב לאגודת המתרגמים לכתובת monthly at ita dot org dot il (כמובן להחליף at ב-@ ו-dot בנקודה ולהוריד את הרווחים) ואנחנו נשמח לערוך הרצאה חוזרת באחד המפגשים החודשיים של האגודה.

הכינוס השנתי העשירי של אגודת המתרגמים בישראל

באמצע השבוע התקיים הכינוס השנתי של אגודת המתרגמים בישראל. הכינוס הוא הזדמנות מצוינת לפגוש אנשים חדשים, לפגוש מכרים ותיקים, לשמוע הרצאות מעניינות ולהתעדכן בחידושים בתחום התרגום ובתחומים טכנולוגיים הקשורים לתרגום או שהתרגום קשור אליהם.

מכיוון שהיו ארבעה מסלולי הרצאות וכחברה בועדת ביקורת גם השתתפתי באיוש השולחן של האגודה ביריד בכנס, כמובן שלא יכולתי לשמוע את כל מה שרציתי ואת כל מה שעניין אותי, אבל הנה טעימה מכמה הרצאות מעניינות ששמעתי:

אינגה מיכאלי: "מתרגם ללא חת – על מכשלות תרגום ופתרונן" אני אוהבת לשמוע הרצאות של אינגה. אינגה מדברת מהלב ובגובה העיניים, בצורה שוטפת ובהירה. היא הכניסה אותונ קצת לעולם מתרגמי הספרות והדילומות בהן הם נפגשים, כמו תרגום שמות שיש להם משמעות מיוחדת בשפת המקור או איך מתמודדים כשבסוף הספר שמתרגמים מגלים 29 עמודים של מונחון מורכב.

פרופ' הרי גולומב: "הכנסת מוצרט בברית המילה העברית" פרופ' גולומב אוהב מוסיקה ותרגום ותשוקתו אליהם קורנת כמו הילה גדולה. הוא דיבר על תרגום של כמה אופרות ולווה בזמרים ונגן פסנתר. אני לא מבינה במוסיקה, ובטח שלא באופרה, ולמרות זאת נהניתי הנאה רבה מההרצאה ומהמוסיקה והשירה, וכמוני היו עודם רבים באולם.

ד"ר צוריאל ראשי: "כל חומותייך ירושלים: הפשקווילים כאמצעי תקשורת" הרצאה מרתקת שהכניסה אותי לעולמם של הפשקווילים שאני מכירה, למשל, מבני ברק, בה יצא לי לעבור הרבה. ד"ר ראשי הגיש את ההרצאה בצורה מרתקת מלווה בצילומים של פשקווילים רבים. נהניתי הנאה רבה.

ד"ר גליה הירש: "כינויי גוף ופניות כאתגר למתרגם" ההרצאה נסבה על תרגום כינויי גוף ופניות תוך הארת הבדלים בין שפות שונות, בעיקר בין אנגלית וספרדית לעברית, על רמות הנימוס והמרחק/קרבה השונים. ההרצאה הייתה קולחת ומעניינת.

אלי פישר: "תרגום שמות של מקומות יהודיים" אלי מתרגם לאנגלית והציג בפנינו את המורכבות של תרגום שמות של מקומות יהודיים לאנגלית. למשל, עד קום המדינה, "ארץ ישראל" הקבילה בדיוק להגדרה הגיאוגרפית והחברתית של Palestine. אם כך, איך מתרגמים "ארץ ישראלי"? Palestinian הוא לא בדיוק התרגום המתאים. כבעלת רקע דתי היה לי קל להתחבר לתוכן ההרצאה ולהבין אותר.

שגיא אדיב: "מעבר לשולחן העבודה שלך: מה כדאי לך לדעת על "הצד השני" – תפקידו של המתרגם במחזור החיים של מוצר תוכנה: שגיא הוא ראש מחלקת הלוקליזציה בחברת Conduit. הוא הבסיר בצורה ברורה וקלה היכן נמצא שלב התרגום כשבונים מוצר תוכנה, למה המתרגם יכול וצריך לצפות. הוא דיבר על צורות של בניית מוצר תוכנה וההבדלים ביניהן. כמו שכתוב בשם ההרצאה, היה לי מעניין לדעת מה קורה "בצד השני" של מוצר שאני מתרגמת ונשארתי עם תיאבון לדעת עוד.

נגה וייס: "תרגום לשפת הסימנים: האם אני מתנהג נכון למקום הזה?" נגה וייס היא מתרגמת לשפת הסימנים, מאלה שאנחנו רואים בטלוויזיה באליפסה בפינת המסך. הרצאתה הייתה אחת ההרצאות המרתקות ביותר ששמעתי. נגה העלתה והדגימה הבדלים תרבותיים בין חרשים לשומעים. כן, מסתבר שלחרשים יש תרבות שלמה שלא שערתי שקיימת, למרות שזה כל כך הגיוני. החלק שנגע אליי במיוחד היה התרגום במוסדות בריאות, מכיוון שהייתי אחות ואני יודעת איך זה נראה מנקודת המבט של הצוות הרפואי. נתקלתי במצבים דומים כאשר נזקקתי לשירותי התרגום הטלפוני אמהרית-עברית. במסגרת עבודתי במרפאת קופ"ח.

גם אני ובן זוגי, סטיבן ריפקינד, היינו בין המרצים, ועל כך ברשומה נפרדת.

רשמים נוספים מהכנס תוכלו לקרוא בבלוגים של:

יעל כהנא

רות לודלום

סטיבן ריפקינד

לאה אהרוני (כולל מצגת)

אינגה מיכאלי

מתרגם ממשיך להיות מתרגם

גם בתכנון החופשה לא שכחנו את המקצוע, וניצלנו את הטיול גם כדי להפיק תועלת מקצועית. שנינו חברים בפלטפורמת Proz  וקיימת שם אפשרות לערוך מפגשים, powwow. קצת משעשע ששני מתרגמים מישראל מארגנים מפגש בלוס אנג'לס, אבל זו דרך מצוינת לפגוש מתרגמים מקומיים. מתוך כעשרה נרשמים הגיעו שניים, ומזל שאחת מהם הביאה עמה את בן זוגה. נפגשנו בקפה-מסעדה Mimi's. אמנם היינו רק חמישה אבל היה כיף. היה נחמד להכיר אנשים חדשים ולהשוות חוויות בין מתרגמים. הייתה מתרגמת ספרדית-אנגלית ובן זוגה שמנהל את העסק ועושה את הנהלת החשבונות והיה מתרגם קוריאנית-אנגלית-יפנית שטרח והגיע ממרחק של שעתיים נסיעה. כמו ששיערנו, החוויות של מתרגמים הן דומות, גם אם מדובר במקומות שונים בעולם ובשפות שונות. המפגש היה מעניין מאוד ורכשנו חברים חדשים.

ואם כבר הזכרתי את Proz, אוסיף כמה מילים. ההגדרה של Proz.com היא The translation workplace . אפשר להיות חבר שלא משלם, ואפשר גם לשלם ולזכות בהטבות השמורות לחברים בלבד. בפרוזי אפשר לראות את הציון שקיבלה חברת תרגום מסוימת על סמך משוב של מתרגמים שעבדו/עובדים איתן ולהחליט אם רוצים לעבוד עם אותה חברה. אחרי תקופה שהייתי חברה לא משלמת התחלתי לשלם דמי מנוי והדבר משתלם ביותר. דרך פרוזי רכשתי כמה לקוחות חדשים וקיבלתי עבודות, שמזמן כיסו את דמי המנוי.

לעיון נוסף:

הפרופיל שלי ב-Proz