אזורי זמן

העולם מחולק ל-24 אזורי זמן, כי ביממה (סיבוב שלם של כדור הארץ סביב צירו) יש 24 שעות. כשמוסיפים לכך גם את שעון הקיץ במקומות שונים מגיעים ל-37 אזורי זמן.

השעון שלנו משתנה פעמיים בשנה, ביום ששי האחרון שלפני ה-2 באפריל בשעה 02:00 עוברים לשעון קיץ – שעה אחת קדימה – וביום ראשון האחרון שלפני י' בתשרי (הרי הוא יום כיפור) בשעה 02:00 – שעה אחת אחורה.

אני עובדת מול לקוחות ברחבי העולם ובדרך כלל המועד להגשת העבודות ננקב בשעון המקומי. את השעון הזה אני צריכה לתרגם לשעון המקומי שלי (ישראל). לפעמים העניין קצת מסובך ואז אני נעזרת באינטרנט. אתר שמצא חן בעיניי הוא האתר Summer Time שכולל הסברים פשוטים וגם תצוגה של שעון אמיתי שעוזרת לחשב את הבדלי הזמן בין אזורים שונים.

טיול פסח

השנה מזג האוויר בשבוע הפסח היה נפלא, מצוין לטיולים. אני אוהבת לטייל, אבל לא להיתקע בפקקים ולא להיות במקומות הומי אדם. רצית מאוד ללכת לתערוכת הפרח הבינלאומית, אבל הביקורות שקראתי על הצפיפות היו מספיק משכנעות בשביל לוותר על הרעיון להגיע לשם, אבל לא ויתרתי על הרעיון של יום חופש וטיול.

האיש שלי ואני מתרגמים עצמאיים. קצת קשה לנו להתנתק מהעבודה אבל הפעם דאגנו לשריין מראש יום לטיול. אני ילידת מירון ומאז ומתמיד שמעתי על אדמונית החורש שפורחת רק בחודש אפריל בצד השני של הר מירון, ומגיעים לשם דרך הכפר הדרוזי בית ג'ן. עד היום לא יצא לי לראות את פריחתה והחלטנו שזאת הזדמנות מתאימה לעשות זאת. נסענו לכפר בית ג'ן, החנינו את הרכב בשולי הכפר והלכנו לפי השביל המסומן של רשות הטבע והגנים. מכיוון דרום-מזרח נשקפה אלינו הכנרת. אחרי חצי שעה הליכה בדרך סלולה הגענו לחניון ליד הר הלל בו הייתה גם תחנת מידע למטיילים מטעם רשות הטבע והגנים. קיבלנו הדרכה לגבי המסלול המומלץ ויצאנו לדרך. השביל מתפתל קלות ואז מגיעים לעלייה שהוכיחה לי שאני עדיין בכושר, אבל הוציאה לי את הנש(י)מה. הגענו לפסגת הר הלל מצדו הדרומי.

בדרך ראינו המון פרחים. כלניות, פרגים ונוריות (ברוב המקומות שאני מכירה, בגבהים נמוכים יותר, הן לא פורחות באותו זמן), סחלבים למיניהם, איריס ועוד פרחים רבים שאיני יודעת את שמותיהם. באזור פורחים גם שיחי קידה שעירה רבים שריח פריחתם ממלא את האוויר. גם האבנים שוות הצצה. ראיתי כל מיני אבנים וסלעים מעניינים, ואת חלקם צילמתי.

התחלנו לרדת מצדו הצפוני של הר הלל ושם היו עוד הרבה יותר סחלבים ואז לפתע ראיתי אותה. אדמונית החורש. צמח האדמונית הוא צמח נמוך בגובה 60-80 ס"מ. אני דמיינתי שיח גדול בגובה 150 ס"מ לפחות, לא ברור לי למה, כנראה זו תמונת ילדות שנוצרה במוחי. על כל צמח היה בערך פרח אחד, ולא היו הרבה צמחים ופרחים. סוף סוף זכיתי לראות את האדמונית.

אחרי הטיול עצרנו לאכול משהו באחת המסעדות בכפר בית ג'ן ונהנינו מהכנסת האורחים המעולה של הדרוזים. חזרנו הביתה שבעים ומרוצים!

מצגת זאת דורשת JavaScript.

רשמים מהמפגש עם א. ב. יהושוע וסטוארט שופמן במפגש החודשי של אגודת המתרגמים

שלשום נערך בחיפה האירוע החודשי של אגודת המתרגמים. במפגש השתתפו הסופר א.ב. יהושע והמתרגם שלו לאנגלית, סטוארט שופמן. להלן עיקרי הדברים שהשתדלתי לסכם למען מי שלא השתתף.

א.ב. יהושע פתח ואמר שהוא מעריץ מתרגמים בשל יכולתם והעזתם לתרגם. הוא מעדיף לקרוא תרגום של ספר ולא את המקור, גם אם זו שפה שהוא יודע, כי הוא סומך על המתרגם שיעביר את הניואנסים שהוא עלול להחמיץ. הוא מדגיש שגודלי המשוררים שלנו היו מתרגמים, עובדה שהעניקה לספרות העברית בסיס חזק ואיתן.

אומרים ש"אתה מפסיד בתרגום" – כן, מפסידים משהו אבל גם מרוויחים משהו שאין במקור. דרך הזרות והלשון שמצרפת מקור עברי קלאסי לטקסט שאינו עברי מקבלים תוספת לא צפויה. אחריות המתרגם גדולה, הרבה נזקקים לו ונהנים ממנו ויהושע כועס על מבקרי הספרות שלא מקדישים זמן לדבר על איכות התרגום. הוא העלה את השאלה האם אחריות המתרגם היא למקור או לנמען? וענה שאחריותו לנמען, במיוחד בשפות איזוטריות כמו עברית ושפות לא נפוצות. שולמן מסכים לגבי ההערה על הנמען ומוסיף כי בתרגום מדובר במשא ומתן תמידי בין הטקסט לנמען.

א.ב יהושע אומר שבאופן כללי הוא מוכן למכור שתי ביקורות טובות מ"לה-מונד" ומ"ניו יורק טיימס" לטובת ביקורת אחת ב"הארץ". ספרות נשמרת במורשת הלאומית, ולא בחוץ.

הועלו גם כמה אנקדוטות: להוצאת הספרים יש תמיד בעיה עם השם. רוצים שם שיעבור ויהיה סחיר, השיבה להודו הפך ל-Open heart, מולכו הפך ל-Five reasons. עניין אחר הוא האתגר שבתרגום דברים שאומרות דמויות שדוברות את השפה אליה המתרגם מתרגם את הספר.

יהושע העיר הערה טכנית לגבי שאלה של מתרגמים: האם אני צריך להסביר? (הכוונה להוספת הערות שוליים). באופן כללי הוא ממליץ לא להרבות בכך. זה לא כל כך חשוב בטקסטים ספרותיים, טקסט ספרותי צריך לזרום והערות הן מכבידות ומיותרות.

המתרגם סטוארט שופמן דיבר ספציפית על התרגום של ספרי א.ב. יהושע והאתגרים בהם נתקל במהלך התרגום, תוך הבאת דוגמאות. את הדוגמאות עצמן לא הספקתי לסכם.

חסד ספרדי – הספר האחרון שתרגומו נמצא כעת אצל המו"ל בניו יורק. צריך למצוא לו שם מתאים, אי אפשר סתם לתרגם את השם. "ספרדי" הוא spanish וגם sefaradi. שולמן הקריא את הפתרון שלו שהיה הערת שוליים בה מוסברות המשמעויות של "חסד" ושל "ספרדי". לגבי שם הספר באנגלית קיימות כרגע כל מיני אפשרויות הנתונות כעת להחלטת העורכת בניו יורק.

א.ב. ממליץ על ספרה של אדית גרוסמן  Why translation matters?, אדית היא שתרגמה את התרגום האחרון לאנגלית של דון קיחוטה. גרוסמן כותבת שלקח לה שנתיים לתרגם את דון קיחוטה. היא אומרת שהתאריך תלוי במועד ההגשה של המו"ל ולא במועד בו התרגום למעשה מוכן, ואומרת שהיא נכשלה בזה. א.ב. אומר שמתרגם צריך "להיכשל" טוב יותר… מתרגם תמיד חושב איך הוא היה יכול לשפר כאן ואיך היה יכול לשפר שם. יהושע מצטט את דברי גרוסמן ש"אין קורא עמוק יותר מהמתרגם".

יהושע הביא מדברי וולטר בנימין בספרו The task of the translator שאמר שלא נכון להחמיא למתרגם ולהגיד שהתרגום לא נשמע כתרגום, כי צריך לכבד גם את הנוסח של השפה המקורית. התרגום צריך להיות beautiful and faithful.

א.ב. עובד על עשרת העמודים הראשונים בספר במשך 4-5 חודשים כי זה החלק בו נקבע טון הספר, הסגנון וההחלטה על אורך הספר. בנוסף, באותם עמודים ראשונים צריך גם לאפיין לפחות את הגיבור המרכזי. ההתחלה קשה ביותר.

בהמשך הדברים א.ב. ושופמן קראו קטעי מקור ותרגום מהספר חסד ספרדי,כולל שמות של פרקים, ודנו בסוגיות שהיו קשורות בתרגומם ובפתרונות שהוצעו. שולמן עבד בצמוד לא.ב.. אני התרשמתי ששני הדוברים חשים בנוח זה במחיצתו של זה, מכבדים אחד את השני ונהנים לעבוד ביחד.

לסיום היה זמן לשאלות ותשובות:

ש: איך אתה יודע אם תרגום של ספר שלך לשפה שאתה לא יודע הוא טוב?

ת: אני רואה לפי השאלות המעמיקות של המתרגמים שלי שהם רציניים, ואז אני רגוע שהתרגום טוב.

ש: עד כמה המתרגם צריך להסביר דברים?

ת: לא צריך להקל על הקורא יותר מדי. כשמושכים את הקורא הוא צריך לעבוד יותר, הוא נקשר יותר לספר.

ש: האם כשאתה כותב אתה חושב על המתרגם?

ת: כשאני כותב אני כמעט ולא חושב על המתרגם. אני חושב על ישראלים ועל 20-30 אנשים שקרובים אליי.

לסיכום, היה ערב מוצלח ומהנה. היה מעניין לשמוע את כל אחד מהדוברים לחוד, ואת שניהם ביחד.

השתלמות לחובבי הלשון באזור המרכז

ביום ראשון, י"ד באייר (6 במאי), תתקיים השתלמות לחובבי הלשון מטעם האקדמיה ללשון העברית. ההשתלמות תתקיים באזור המרכז (צפון ת"א) והפעם בשעות אחרי הצהריים – מן השעה 17:00 עד השעה 20:00. גם הפעם יהיו בהשתלמות שתי יחידות: הרצאה וסדנת ניסוח אשר תיתן ד"ר אורלי אלבק.

 דמי ההשתתפות: 140 ₪.

 המעוניינים מתבקשים להירשם אצל אתי מישלי (02-6493512) ולהודיע לד"ר אלבק במייל (acad5u at vms dot huji dot ac dot il)

).

אני כבר נרשמתי, נתראה שם!

הוצאת חשבונית מס לפני התשלום? לא עוד!

בשבוע שעבר אישרה מליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42 והוראת שעה), התשע"ב-2012.

את הידיעה המלאה אתם מוזמנים לקרוא באתר של להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל) הפועלת רבות לקדם את מעמדם של עוסקים כמוני.

משמעות החוק מבחינתי היא שלא אצטרך להתווכח עם מנהל הכספים של חברת תרגום שהוציא לאחרונה חוזר ובו דרישה לקבל חשבונית מס עם הגשת הבקשה לתשלום על העבודה. כלומר, אם הייתי נענית לדרישתו הייתי משלמת מע"מ על העבודה, ומקבלת את התשלום רק חודש-חודשיים לאחר מכן. למעשה הייתי עוזרת לאותה חברה לממן את הפעילות העסקית שלה, בלי לקבל ריבית על ההשקעה שלי בהם…

א. ב. יהושוע וסטוארט שופמן מתארחים במפגש החודשי של אגודת המתרגמים

להלן פרטי המפגש כפי שפורסמו על-ידי אגודת המתרגמים:

אנו שמחים לבשר על קיום האירוע החודשי הבא של אגודת המתרגמים בחיפה.

מועד: יום ג', 27 במרץ, 2012, בשעות 17:00 – 20:00

מקום: מלון "דן כרמל", שדרות הנשיא 85-87, חיפה.

חניה: קצת מערבית מהמלון, מגרש חניה חופשית במרחק 2-3 דקות הליכה מהמלון.

 

האירוע הפעם ילבש אופי שונה מהרגיל.

אנו נארח את הסופר א.ב. יהושע ואת מר סטוארט שופמן, אחד ממתרגמיו לאנגלית.

אברהם ב. יהושע (המוכר בשם א. ב. יהושע), סופר, מחבר מסות ומחזאי, הוא אחד היוצרים המיטיבים לבטא את ההוויה הישראלית של ימינו אלה.

נולד בירושלים בשנת 1936, דור חמישי למשפחה ספרדית ירושלמית. לאחר השלמת לימודיו בספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, החל בעבודתו החינוכית, כמורה בתיכון שליד האוניברסיטה. מאז 1972 הוא מלמד ספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, בה הוא מכהן כפרופסור מן המניין. הוא כיהן כסופר אורח באוניברסיטת אוקספורד (1975-1976), וכמרצה אורח באוניברסיטאות הרווארד (1977), שיקאגו (1988, 1977, 2000), סטנפורד (1990), ופרינסטון (1992), וכן בפריז וברומא.

יהושע היה ממבשרי  המודרניזם בספרות ובתרבות הישראלית.  יצירתו כוללת רומנים, סיפורים קצרים, מחזות ומסות, ותורגמה ל- 28 שפות.  מיצירותיו הידועות: המאהב, גירושים מאוחרים, מולכו, מר מאני, השיבה מהודו, מסע אל תום האלף, הכלה המשחררת, שליחותו של הממונה על משאבי אנוש, ואש ידידותית.

כמו כן פירסם א.ב. יהושע ספרי מסות בענייני  חברה וספרות. הידועים שבהם : בזכות הנורמאליות (1980), כוחה הנורא של אשמה קטנה (1994), וכן אחיזת מולדת ב-2008.

עבודתו של א.ב. יהושע זיכתה אותו בכמה מהפרסים הספרותיים היוקרתיים ביותר בארץ ובחו"ל, ומרבית יצירותיו עובדו לתיאטרון ולקולנוע.

יהושע נשוי לרבקה, פסיכולוגית ופסיכו-אנליטיקאית קלינית. לבני הזוג יש בת, שני בנים, וששה נכדים.

תוכן האירוע, במילותיו של א.ב. יהושע:

אני אדבר קצת על המגע עם העולם הגדול דרך תרגום יצירותי. על שאלה של חילופי השמות של הספרים. קצת אנקדוטות על מר מאני ועל יצירות אחרות, ככל שיעלה המזלג. ביחד עם סטוארט נקריא קטעים בעברית ובאנגלית, והוא ידבר על בעיות אמיתיות יותר של עבודת התרגום.

סטוארט שופמן הוא יליד ניו יורק, ולמד היסטוריה באוניברסיטאות הרוורד וְיֵיל. שימש ככתב בעיתון TIME וכתסריטאי בהוליווד לפני עלייתו לישראל ב-1988. לימד תסריטאות באוניברסיטת תל-אביב ובבי"ס סם שפיגל בירושלים. מאז 1990 עובד כבעל-טור ומבקר ספרים בעיתונות היהודית בלשון האנגלית, בארץ ובחו"ל. הוא משמש גם עמית מחקר במכון שלום הרטמן לחקר היהדות בת זמננו בירושלים.

תרגם לאנגלית את ספרו אש ידידותית של א.ב. יהושע, וגם את חסד ספרדי, שייצא לאור באנגלית בשנה הקרובה.  גם תרגם לאנגלית את דבש אריות של דויד גרוסמן, ואת ראשית, מאת מאיר שלו.

 

לוח זמנים:

17:00 – 18:00: התכנסות

18:00 – 19:00 הרצאה

19:00 –  20:00: הפסקה (תוגש ארוחה קלה)

מחירים:

בשל העלות היותר גבוהה מהרגיל של ערב זה, המחירים הם:

חברים באגודה: 80 ₪

לא חברים: 100 ₪

 

הרשמה:

חשוב! על מנת שנוכל להעריך את מספר המשתתפים הצפוי, אנא הקדימו להירשם.

כיצד להירשם: הקליקו על הקישור הבאה:

monthly@ita.org.il

או העתיקו אותו לשדה "אל" (To) בדפדפן האימייל שלכם.

ציינו בשורת הכותרת בלבד אך ורק את שמכם המלא (בעברית ובאנגלית), ואם הנכם חברים / לא חברים באגודת המתרגמים. אל תכתבו דבר בגוף המייל לכתובת הנ"ל (אלא אם כן ההרשמה היא עבור יותר מאדם אחד).  בקשה זאת היא על מנת לפשט את הליכי הרישום אצלנו.

שימו לב: היות והודעה זאת מגיעה גם לאנשים רבים שאינם חברים באגודה, אם אינכם מציינים במפורש כי הנכם חברים, אנו מניחים כי אינכם חברים באגודה.

הערה: רק במידה והנכם רוצים לרשום אנשים נוספים, ציינו את הדבר בגוף המייל. אנא ציינו באופן מלא את שמות הנרשמים הנוספים (בעברית ובאנגלית), ואם הינם חברים / לא חברים באגודת המתרגמים. כמו כן, אנא צרפו את כתובות האימייל של אנשים אלה. לא נוכל לשריין מקומות נוספים אם לא נקבל את כל הפרטים המדויקים כמבוקש כאן. גם בקשה זאת היא על מנת לפשט את הליכי הרישום אצלנו.

בתודה מראש על שיתוף הפעולה

ועד אגודת המתרגמים בישראל

We are pleased to announce that the forthcoming monthly ITA event will take place in Haifa.

When: Tuesday, March 27, 2012, 5:00-8:00 p.m.

Where: The Dan Carmel Hotel, 85-87 Ha'Nassi Blvd, Haifa.

Parking: A little to the west of the hotel, there is a free parking lot within 2-3 minutes walk to the hotel.

 

This event will take on a different format than usual.

We shall host the author A.B. Yehoshua and Mr. Stuart Schoffman, one of his translators into English.

Avraham B. Yehoshua (who is known as A.B. Yehoshua), author, essayist, and playwright, is one of the most eloquent interpreters of the modern Israeli experience.

Born in Jerusalem in 1936, a fifth generation of a Jerusamite Sephardi family. Upon majoring in Hebrew literature and philosophy in the Hebrew University in Jerusalem, he served as a teacher in the high school attached to the University. As of 1972, he is a professor of Hebrew and comparative literature in Haifa University. He  has been a guest lecturer in Oxford University (1975-1976), and in Harvard (1977), Chicago (1977, 1988, 2000), Stanford (1990), and Princeton (1992). In addition, he has lectured in Paris and Rome.

Yehoshua is one of the first modernists in Israeli literature and culture. His works encompass novels, short stories,  plays, and essays, and have been translated into 28 languages. Among his best known works: The Lover, A Late Divorce, Molcho, Mr. Mani, The Return from India, Voyage to the End of the Millennium, The Librating Bride, The Mission of the Human Resources Man, and Friendly Fire.

In addition, A.B. Yehoshua has published essays that deal with society and literature, among them: For Normality (1980), The Terrible Power of a Minor Guilt (1994), and Homeland Grasp (2008).

A.B. Yehoshua's work has won him several of the most prestigious literary prizes in Israel and abroad. Most of his works have been adapted for the theater and cinema.

A.B. Yehoshua is married to Rivka, a clinical psychologist. The have a daughter, two sons, and six grandchildren.

The content of this event, in A.B. Yehoshua's own words:

I shall speak a little about the contact with the outside world by way of the translations of my works. I shall address the question of changing the titles of my books, and recount some anecdotes about Mr.Mani and other works, as much as memory wil serve. Stuart and I plan to read some excerpts in Hebrew and English, and he will speak about the more serious aspects of translating my books.

Stuart Schoffman was born in New York, and majored in history from Harvard and Yale Universities. He was a journalist for TIME Magazine and a script writer in Hollywood before he made Aliyah to Israel in 1988. He has taught script writing in Tel Aviv University and the Sam Spiegel School in Jerusalem. Since 1990 he is a regular columnist and book reviewer in the Jewish English newspapers in Israel and abroad. In addition, he is an associate researcher at the Shalom Hartman Institute for modern Jewish studies in Jerusalem.

He has translated A.B. Yehoshua's Friendly Fire into English, and his Spanish Kindness that is to published in the course of this year. He has also translated into English David Grossman's Lion's Honey, and Meir Shalev's In the Beginning.

Schedule:

17:00 – 18:00: Registration

18:00 – 19:00: Lecture and discussion

19:00 – 19:00: A light meal will be provided

 

Prices:

Due to the higher cost of holding this evening, prices are as follows:

ITA members: 80 NIS

Nonmembers: 100 NIS

 

Important! So that we may have a reliable estimate of the number of participants, please register as early as possible.

To register, click on the following link:

monthly@ita.org.il

Or copy it into the “To” field of your email browser.

In the subject line only, please write:

Your full name (in both Hebrew and English), and whether you are an ITA member or nonmember.

Please note: As there are many nonmembers on the ITA list, we assume that you are a nonmember if you do not explicitly state that you are.

Do not write anything in the body of the message (unless you are registering more than one participant). This request is for the sake of streamlining the registration process.

Note: Only if you want to register additional persons, add them in the body of the message. Please provide their full names (Hebrew and English), and whether they are ITA members or nonmembers. Please also add their email addresses. We shall not be able to reserve additional seats without receiving all these details.

Hope to see you there!

The ITA Committee

כרטיס ביקור

כרטיס ביקור הוא אחד הדברים החשובים בפגישה עסקית, אבל גם בפגישות בנסיבות אחרות. חשוב לשאת תמיד כרטיסי ביקור בארנק, אף פעם אי אפשר לדעת איזה הזדמנויות מחכות מעבר לפינה.

כרטיס הביקור נושא את המידע שאנחנו רוצים שהמקבל יזכור בעתיד. כרטיס ביקור צריך למסור מי אתה, במה אתה עוסק ואיך אפשר ליצור עמך קשר. הכרטיס צריך לכלול כמה שיותר מידע רלבנטי, אבל חשוב להימנע מלהכניס בו מידע מיותר שרק ימלא את השטח הקטן שלו בפרטים לא רלבנטיים ומבלבלים.

מה כן:

שם מלא – שם האדם או שם החברה או שניהם.

עיסוק – תרגום, עריכה, כתיבה טכנית וכו'.

תת-עיסוק – לא מספיק לכתוב "מתרגם". חשוב לציין מה תחומי המומחיות של המתרגם ומה הם צמדי השפות בהם הוא עובד. אם אני מקבלת כרטיס ביקור שלא כתובים בו הפרטים האלה, אחרי שבוע כבר לא אזכור מה בדיוק אותו אדם עושה, ואני לא יוצאת דופן בעניין הזה.

תארים – כל תואר שמצביע על המקצועיות של נושא הכרטיס ושיעניק לו יתרון על פני עוסקים אחרים באותו תחום (לדוגמה, מתרגם מוכר, מורה לאנגלית, רואה חשבון, אחות, עורך דין וכו').

כתובת אתר אינטרנט – אם יש

כתובת דוא"ל – כתובת בדואר רשת (gmail, walla וכו') עלולה להצביע על מקור מפוקפק או לשדר חוסר רצינות. עם זאת, אם כתובת אתר האינטרנט שלכם מופיעה על הכרטיס, אפשר להשתמש בלי בעיה בכתובת רשת.

מספרי טלפון – אין צורך להוסיף קידומת בינלאומית, אלא אם כן אתם נוסעים הרבה לחו"ל ומחלקים שם כרטיסים.

שפה – מומלץ שהכרטיס יהיה כתוב בשתי שפות לפחות. האחת, השפה הרשמית של המדינה (עברית), והשניה, שפה אליה המתרגם מתרגם, ואותה דוברים הלקוחות הפוטנציאליים שלו.

מה לא:

תואר – תארים שאינם רלבנטיים או שירתיעו לקוחות. אין צורך לכתוב שאתה מאסטר ברייקי אם אתה מתמחה בתרגום בתחום הכלכלי.

כתובת – עבור מתרגמים כתובת המגורים אינה רלבנטית. מתי קיבלתם בפעם האחרונה בדואר מכתב בקשת עבודה מלקוח, או שלקוח דפק על דלתכם? כתובת רלבנטית רק עבור עסק שמעניק ללקוחות שירות במיקום פיזי מסוים (רופא, מורה לסריגה).

תמונה – תמונת פנים של איציק הליצן מאוד רלבטית לעיסוק שלו, אבל לא עבור מתרגם.

דגשים נוספים:

עיצוב – חשוב שהעיצוב יהיה נעים לעין ולא יסיט את תשומת הלב מתוכן הכרטיס. העיצוב כולל צורה וגודל של גופן, חלוקת אזורים בתוך שטח הכרטיס, צבעים, לוגו/תמונה.

חד-צדדי או דו-צדדי – עדיף לרכז את המידע בצד אחד. לא תמיד האדם שנותנים לו את הכרטיס יהפוך אותו לצד השני לראות אם כתוב בו משהו. סיבה נוספת היא שהדבר חוסך מקום אחסון בארגוניות לכרטיסים. הדפסה חד-צדדית מונעת צורך לשים את הכרטיס בכיס שקוף משני הצדדים שיאפשר לראות גם את הצד השני של הכרטיס.

השקיעו מחשבה בהכנת כרטיס הביקור שלכם והתייעצו עם אחרים, ייתכן שזה בדיוק מה שיביא לכם את העבודה הבאה (או שלא…).

תמחור תרגומים (למתחילים) – הרצאה במסגרת הכנס השנתי של את"י

במסגרת הכנס השנתי ה-10 של אגודת המתרגמים בישראל, אני ובן זוגי, סטיבן ריפקינד, הרצינו על "תמחור תרגומים למתחילים".

מה שהניע אותנו להעלות את הנושא היה שבשנה-שנתיים האחרונות הבחנו שחברות תרגום טוענות שהמחירים יורדים (וכותבות על כך ברחבי הרשת), למרות שכאשר דיברנו עם עמיתים לא מצאנו עדות למגמה כזו. לדעתי הן עושות זאת כדי ליצור אווירה של ירידת מחירים כדי שבסופו של דבר הן יוכלו להפחית את התשלום למתרגמים. על כך כבר כתבתי כאן לפני כמה חודשים. תוכלו גם לראות שמה כתבו בשבוע האחרון חברים ב-Linked In בקבוצת Language Jobs על ניסיונם בתחום דומה להתרשמות שלנו.

ההרצאה נועדה למתרגמים מתחילים ולכל מי שרוצה להבין איך קובעים תעריף. בדרך כלל מידע כזה אנחנו (מתרגמים ועורכים) לומדים עם השנים מתוך ניסיון, מכיוון שלרוב עמיתים לא ששים לשתף אותנו בשיקוליהם. דנו בהבדל בין תעריף למחיר, סקרנו את הגורמים שיש להביא בחשבון כשמרכיבים תעריף/מחיר, הצגנו את התהליך לקביעת התעריף/מחיר והצגנו מספר כלים ומקורות בהם אפשר להיעזר בתהליך.

מי שמעוניין לשמוע שוב את ההרצאה, או מי שלא יכול היה לשמוע אותה בכנס מוזמן לכתוב לאגודת המתרגמים לכתובת monthly at ita dot org dot il (כמובן להחליף at ב-@ ו-dot בנקודה ולהוריד את הרווחים) ואנחנו נשמח לערוך הרצאה חוזרת באחד המפגשים החודשיים של האגודה.

הכינוס השנתי העשירי של אגודת המתרגמים בישראל

באמצע השבוע התקיים הכינוס השנתי של אגודת המתרגמים בישראל. הכינוס הוא הזדמנות מצוינת לפגוש אנשים חדשים, לפגוש מכרים ותיקים, לשמוע הרצאות מעניינות ולהתעדכן בחידושים בתחום התרגום ובתחומים טכנולוגיים הקשורים לתרגום או שהתרגום קשור אליהם.

מכיוון שהיו ארבעה מסלולי הרצאות וכחברה בועדת ביקורת גם השתתפתי באיוש השולחן של האגודה ביריד בכנס, כמובן שלא יכולתי לשמוע את כל מה שרציתי ואת כל מה שעניין אותי, אבל הנה טעימה מכמה הרצאות מעניינות ששמעתי:

אינגה מיכאלי: "מתרגם ללא חת – על מכשלות תרגום ופתרונן" אני אוהבת לשמוע הרצאות של אינגה. אינגה מדברת מהלב ובגובה העיניים, בצורה שוטפת ובהירה. היא הכניסה אותונ קצת לעולם מתרגמי הספרות והדילומות בהן הם נפגשים, כמו תרגום שמות שיש להם משמעות מיוחדת בשפת המקור או איך מתמודדים כשבסוף הספר שמתרגמים מגלים 29 עמודים של מונחון מורכב.

פרופ' הרי גולומב: "הכנסת מוצרט בברית המילה העברית" פרופ' גולומב אוהב מוסיקה ותרגום ותשוקתו אליהם קורנת כמו הילה גדולה. הוא דיבר על תרגום של כמה אופרות ולווה בזמרים ונגן פסנתר. אני לא מבינה במוסיקה, ובטח שלא באופרה, ולמרות זאת נהניתי הנאה רבה מההרצאה ומהמוסיקה והשירה, וכמוני היו עודם רבים באולם.

ד"ר צוריאל ראשי: "כל חומותייך ירושלים: הפשקווילים כאמצעי תקשורת" הרצאה מרתקת שהכניסה אותי לעולמם של הפשקווילים שאני מכירה, למשל, מבני ברק, בה יצא לי לעבור הרבה. ד"ר ראשי הגיש את ההרצאה בצורה מרתקת מלווה בצילומים של פשקווילים רבים. נהניתי הנאה רבה.

ד"ר גליה הירש: "כינויי גוף ופניות כאתגר למתרגם" ההרצאה נסבה על תרגום כינויי גוף ופניות תוך הארת הבדלים בין שפות שונות, בעיקר בין אנגלית וספרדית לעברית, על רמות הנימוס והמרחק/קרבה השונים. ההרצאה הייתה קולחת ומעניינת.

אלי פישר: "תרגום שמות של מקומות יהודיים" אלי מתרגם לאנגלית והציג בפנינו את המורכבות של תרגום שמות של מקומות יהודיים לאנגלית. למשל, עד קום המדינה, "ארץ ישראל" הקבילה בדיוק להגדרה הגיאוגרפית והחברתית של Palestine. אם כך, איך מתרגמים "ארץ ישראלי"? Palestinian הוא לא בדיוק התרגום המתאים. כבעלת רקע דתי היה לי קל להתחבר לתוכן ההרצאה ולהבין אותר.

שגיא אדיב: "מעבר לשולחן העבודה שלך: מה כדאי לך לדעת על "הצד השני" – תפקידו של המתרגם במחזור החיים של מוצר תוכנה: שגיא הוא ראש מחלקת הלוקליזציה בחברת Conduit. הוא הבסיר בצורה ברורה וקלה היכן נמצא שלב התרגום כשבונים מוצר תוכנה, למה המתרגם יכול וצריך לצפות. הוא דיבר על צורות של בניית מוצר תוכנה וההבדלים ביניהן. כמו שכתוב בשם ההרצאה, היה לי מעניין לדעת מה קורה "בצד השני" של מוצר שאני מתרגמת ונשארתי עם תיאבון לדעת עוד.

נגה וייס: "תרגום לשפת הסימנים: האם אני מתנהג נכון למקום הזה?" נגה וייס היא מתרגמת לשפת הסימנים, מאלה שאנחנו רואים בטלוויזיה באליפסה בפינת המסך. הרצאתה הייתה אחת ההרצאות המרתקות ביותר ששמעתי. נגה העלתה והדגימה הבדלים תרבותיים בין חרשים לשומעים. כן, מסתבר שלחרשים יש תרבות שלמה שלא שערתי שקיימת, למרות שזה כל כך הגיוני. החלק שנגע אליי במיוחד היה התרגום במוסדות בריאות, מכיוון שהייתי אחות ואני יודעת איך זה נראה מנקודת המבט של הצוות הרפואי. נתקלתי במצבים דומים כאשר נזקקתי לשירותי התרגום הטלפוני אמהרית-עברית. במסגרת עבודתי במרפאת קופ"ח.

גם אני ובן זוגי, סטיבן ריפקינד, היינו בין המרצים, ועל כך ברשומה נפרדת.

רשמים נוספים מהכנס תוכלו לקרוא בבלוגים של:

יעל כהנא

רות לודלום

סטיבן ריפקינד

לאה אהרוני (כולל מצגת)

אינגה מיכאלי

יום השתלמות בתל אביב

בעקבות תקופת השיפוצים המתרגשת ובאה על האקדמיה היא נודדת לתל-אביב. ביום ראשון, כ"ו בשבט תשע"ב (19 בפברואר), תתקיים השתלמות לחובבי הלשון מן השעה 10:00 עד השעה 13:30. ההשתלמות תתקיים במכללה האקדמית להנדסה 'אפקה', רחוב מבצע קדש 38 תל-אביב.

 התכנית:

 10:00 – 11:30    המשפט התקשורתי והבהיר

12:00 – 13:30    סדנת עריכה                                

המרצה: ד"ר אורלי אלבק

דמי ההשתתפות: 150 ש"ח

המתעניינים מתבקשים להירשם אצל אתי מישלי בטלפון 02-6493512 וגם להודיע לד"ר אורלי אלבק בדואר האלקטרוני (acad5u at vms dot huji dot ac dot il).