הכינוס השנתי העשירי של אגודת המתרגמים בישראל

באמצע השבוע התקיים הכינוס השנתי של אגודת המתרגמים בישראל. הכינוס הוא הזדמנות מצוינת לפגוש אנשים חדשים, לפגוש מכרים ותיקים, לשמוע הרצאות מעניינות ולהתעדכן בחידושים בתחום התרגום ובתחומים טכנולוגיים הקשורים לתרגום או שהתרגום קשור אליהם.

מכיוון שהיו ארבעה מסלולי הרצאות וכחברה בועדת ביקורת גם השתתפתי באיוש השולחן של האגודה ביריד בכנס, כמובן שלא יכולתי לשמוע את כל מה שרציתי ואת כל מה שעניין אותי, אבל הנה טעימה מכמה הרצאות מעניינות ששמעתי:

אינגה מיכאלי: "מתרגם ללא חת – על מכשלות תרגום ופתרונן" אני אוהבת לשמוע הרצאות של אינגה. אינגה מדברת מהלב ובגובה העיניים, בצורה שוטפת ובהירה. היא הכניסה אותונ קצת לעולם מתרגמי הספרות והדילומות בהן הם נפגשים, כמו תרגום שמות שיש להם משמעות מיוחדת בשפת המקור או איך מתמודדים כשבסוף הספר שמתרגמים מגלים 29 עמודים של מונחון מורכב.

פרופ' הרי גולומב: "הכנסת מוצרט בברית המילה העברית" פרופ' גולומב אוהב מוסיקה ותרגום ותשוקתו אליהם קורנת כמו הילה גדולה. הוא דיבר על תרגום של כמה אופרות ולווה בזמרים ונגן פסנתר. אני לא מבינה במוסיקה, ובטח שלא באופרה, ולמרות זאת נהניתי הנאה רבה מההרצאה ומהמוסיקה והשירה, וכמוני היו עודם רבים באולם.

ד"ר צוריאל ראשי: "כל חומותייך ירושלים: הפשקווילים כאמצעי תקשורת" הרצאה מרתקת שהכניסה אותי לעולמם של הפשקווילים שאני מכירה, למשל, מבני ברק, בה יצא לי לעבור הרבה. ד"ר ראשי הגיש את ההרצאה בצורה מרתקת מלווה בצילומים של פשקווילים רבים. נהניתי הנאה רבה.

ד"ר גליה הירש: "כינויי גוף ופניות כאתגר למתרגם" ההרצאה נסבה על תרגום כינויי גוף ופניות תוך הארת הבדלים בין שפות שונות, בעיקר בין אנגלית וספרדית לעברית, על רמות הנימוס והמרחק/קרבה השונים. ההרצאה הייתה קולחת ומעניינת.

אלי פישר: "תרגום שמות של מקומות יהודיים" אלי מתרגם לאנגלית והציג בפנינו את המורכבות של תרגום שמות של מקומות יהודיים לאנגלית. למשל, עד קום המדינה, "ארץ ישראל" הקבילה בדיוק להגדרה הגיאוגרפית והחברתית של Palestine. אם כך, איך מתרגמים "ארץ ישראלי"? Palestinian הוא לא בדיוק התרגום המתאים. כבעלת רקע דתי היה לי קל להתחבר לתוכן ההרצאה ולהבין אותר.

שגיא אדיב: "מעבר לשולחן העבודה שלך: מה כדאי לך לדעת על "הצד השני" – תפקידו של המתרגם במחזור החיים של מוצר תוכנה: שגיא הוא ראש מחלקת הלוקליזציה בחברת Conduit. הוא הבסיר בצורה ברורה וקלה היכן נמצא שלב התרגום כשבונים מוצר תוכנה, למה המתרגם יכול וצריך לצפות. הוא דיבר על צורות של בניית מוצר תוכנה וההבדלים ביניהן. כמו שכתוב בשם ההרצאה, היה לי מעניין לדעת מה קורה "בצד השני" של מוצר שאני מתרגמת ונשארתי עם תיאבון לדעת עוד.

נגה וייס: "תרגום לשפת הסימנים: האם אני מתנהג נכון למקום הזה?" נגה וייס היא מתרגמת לשפת הסימנים, מאלה שאנחנו רואים בטלוויזיה באליפסה בפינת המסך. הרצאתה הייתה אחת ההרצאות המרתקות ביותר ששמעתי. נגה העלתה והדגימה הבדלים תרבותיים בין חרשים לשומעים. כן, מסתבר שלחרשים יש תרבות שלמה שלא שערתי שקיימת, למרות שזה כל כך הגיוני. החלק שנגע אליי במיוחד היה התרגום במוסדות בריאות, מכיוון שהייתי אחות ואני יודעת איך זה נראה מנקודת המבט של הצוות הרפואי. נתקלתי במצבים דומים כאשר נזקקתי לשירותי התרגום הטלפוני אמהרית-עברית. במסגרת עבודתי במרפאת קופ"ח.

גם אני ובן זוגי, סטיבן ריפקינד, היינו בין המרצים, ועל כך ברשומה נפרדת.

רשמים נוספים מהכנס תוכלו לקרוא בבלוגים של:

יעל כהנא

רות לודלום

סטיבן ריפקינד

לאה אהרוני (כולל מצגת)

אינגה מיכאלי

זה תרגום זה?

לעתים מלאכת התרגום כוללת הרבה יותר מאשר תרגום והתעסקות במילים.

למשל, תרגום של פוסטר, עלון או כל חומר פרסומי שבמקור קיימת התייחסות לצורה החזותית שלו כמו תמונות המסודרות בצורה מסוימת כדי למשוך את העין למקום שהמפרסם רוצה.
כשאני מתרגמת מסמך כזה אני מבקשת מהלקוח לשלוח לי את הקובץ להגהה אחרי DTP ולפני העברתו לדפוס (יש לקוחות – בעיקר חברות תרגום – המודעים לעניין ושולחים את הקובץ ביוזמתם אבל הם לא רבים). כך אפשר לגלות בעיות ולמנוע הפתעות לא נעימות אחרי ההדפסה.

כיוון הפוך של העברית – הטקסט מופיע באותיות עבריות, אבל כל שורה כתובה מהסוף להתחלה, או שסדר המילים מופיע מהסוף להתחלה. יכולים להיות גם שיבושים במשפטים או פסקאות בודדים. כמובן שמי שלא יודע עברית אלא רק מזהה את האותיות העבריות לא יבחין שמשהו לא בסדר.

גופן לא מתאים – פרסום שמטרתו למשוך לקוחות לקנות מוצר מסוים אבל כתוב בגופן מיושן מקנה תחושה של רשלנות. חשוב שאת הפקת השולחן (DTP) יעשה מישהו שיודע את השפה ויבחר גופן שמשלים את המסר שהטקסט מעביר, אבל זו לא אפשרות שקיימת במקומות רבים, במיוחד לא בחברות שעוסקות בתרגום לעשרות שפות.

טקסט שמושאר בשפת המקור – כאשר מתרגמים משפה הכתובה באותיות לטיניות לשפה אחרת הכתובה באותיות לטיניות, ומשאירים טקסט מהמקור בתוך התרגום עדיין קיימת זרימה של הטקסט. אבל כאשר משאירים טקסט באותיות לטיניות בתוך טקסט בעברית זה נראה כאילו מישהו שכח לתרגם כמה מילים, הזרימה החזותית עם התפיסה הכוללת של אותו פרסום נפגעת. חשוב שהלקוח יהיה מודע לעניין ולא יתרגם אוטומטית את הפרסום ל-25 או ל-48 שפות תוך התייחסות זהה לכולן.

היפוך כיוון של תמונות – כשהפרסום כולל תמונות צריך להפוך אותן ימיןשמאל. למשל, תמונה שנמצאת בצד שמאל של המסמך תועבר ימינה. פעמים רבות יש בתמונה זרימה שמכוונת את העין לכיוון מסוים, ואז לא מספיק להזיז את התמונה לצד הנגדי של העמוד, צריך להפוך אותה לתמונת מראה על הציר האנכי. אם במקור התמונה נמצאת בצד שמאל של המסמך ומושכת את העין להגיע ימינה ממנה, למרכז המסמך, הזזה של התמונה לצד ימין של המסמך עדיין תמשוך את העין להגיע ימינה ממנה, אבל כעת אזור זה נמצא מחוץ לדף.

מי שאין לו מושג מה המשמעות של שפה שכתובה בכיוון ההפוך מהשפות שהוא מכיר מתקשה מאוד להבין את המשמעות של רוב הדברים שמניתי, ובמיוחד היפוכי כיוונים למיניהם.

אמנם הגהה כזו היא עבודה נוספת, אבל בדרך כלל מדובר בהשקעת זמן קטנה מאוד שכרוך בה ערך מוסף גדול מאוד עבור הלקוח, ובמיוחד שהיא חלק מהשירות.

על סדר היום

אחד היתרונות בעבודה כעצמאית הוא שאני אחראית לסדר היום שלי. במשך 12 שנים עבדתי בתרגום במקביל לעבודתי כאחות שכירה. בבוקר עבדתי במרפאה ובערב תרגמתי ולא הייתה לי אפשרות לסדר את יומי אחרת. לפני כשנה הפסקתי לעבוד כאחות וכעת אני עוסקת רק בתרגום. זה שינוי גדול מאוד בחיים שלי וחשבתי שזו ההזדמנות להפסיק לתרגם בערב ולהתחיל לעבוד כמו כל בן אדם "נורמלי".

למרות זאת, עדיין המשכתי לעבוד בערב וסדר היום שלי הוא בערך כזה: אני קמה בין שבע לשמונה בבוקר, אוכלת ושותה מול הטלוויזיה… ואז ממשיכה לצפות בטלוויזיה. לא שאני מכורה לקופסה הזו, אבל המוטיבציה שלי לעבוד בבוקר לא ממש גבוהה. גם אם אני מסיימת לאכול ועוברת לחדר העבודה, אני יושבת מול המחשב ועוסקת באלף ואחת פעילויות שאינן תרגום. אני גולשת באינטרנט להנאתי, מבצעת כל מיני מטלות קטנות הקשורות לבית ועוד כהנה וכהנה. רק לא עוסק ממש בתרגום. בינתיים, מגיעה שעת הצהריים, אני מכינה ארוחת צהריים ואוכלת, ואז לרוב כבר מגיעה הסיאסטה, הרי אני אחרי לפחות שלוש שעות גלישה באינטרנט. מעייף. כך אני מוצאת את עצמי מגיעה לשעות אחה"צ ואז מתחילה לתרגם. כמובן שזה נמשך 6-8 שעות, הרי בבוקר לא ממש עבדתי.

כבר כמה חודשים שאני שואפת לעבוד בערך מתשע בבוקר עד חמש-שש לפנות ערב ואז להיות פנויה. בשבועות האחרונים ניסיתי לעשות זאת אבל גם אם התחלתי לתרגם בבוקר מצאתי את עצמי עובדת גם בערב. רבים מלקוחותיי הם מחו"ל. איזור הזמן של הלקוחות מאירופה הוא בדרך כלל שעתיים אחרי הזמן כאן, אבל איזור הזמן של הלקוחות מארה"ב הוא שבע עד עשר שעות אחרי הזמן כאן. כלומר, יום העבודה שלהם מתחיל כשכאן השעה ארבע אחר הצהריים. רוב הפניות אליי נעשות בשעות הערב, כך שגם בשעות 21:00-23:00 בלילה אני רוצה להיות ליד המחשב כדי שאם פונים אליי בעניין מיזם חדש אוכל להגיב מיד ולקבל את העבודה.

לא רק איזור הזמן ממלא תפקיד, אלא גם שבוע העבודה הנהוג באותה מדינה. במערב אירופה ובארה"ב שבוע העבודה מתחיל ביום שני ומסתיים ביום שישי. לפיכך, התקשורת שלי עם לקוחות מארה"ב מתקיימת מיום שני אחה"צ ועד יום ששי בלילה, לפי הזמן המקומי כאן.

לפני כמה ימים נפל לי האסימון. אין סיכוי שאעבוד כמו בן אדם "נורמלי", כל עוד אני מתייחסת לנורמה הנהוגה בישראל. אני עובדת בכפר הגלובלי ומקום מושבם של הלקוחות הוא שמגדיר את הנורמה לפיה עליי לפעול.

הפסקתי להילחם ולנסות לשנות את סדר היום. העבודה בערב מתאימה לי גם מבחינת השעון הביולוגי שלי וגם מבחינת הלקוחות שלי.

איך נראה סדר היום שלכם? איך אתם מתמודדים עם עבודה מול איזורי זמן שונים משלכם?

המקצועות הטובים ביותר לשנת 2011

אני עוסקת בתרגום כ-13 שנים ועדה לדרישה הולכת וגוברת לשירותי תרגום. אני לא היחידה שמרגישה את השגשוג בתחום. ב-Bloomberg Businessweek פורסם דירוג של 10 המקצועות הטובים ביותר לשנת 2011, ולא הופתעתי לגלות שהתרגום והמתורגמנות דורגו במקום השלישי.

אזכור מקורות

אזכור מקורות הוא אחת המשימות המורכבות בכתיבה של עבודה אקדמאית. באזכור נכללים שם המקור, שם(ות) המחבר(ים), כרך, גיליון, שנת פרסום ועוד. קיימים כללים איך צריך להופיע כל פריט באזכור, והמיקום של כל נקודה הוא משמעותי. כדי להוסיף עניין לחיים, אין מערכת אחידה עבור כלל התחומים האקדמיים, בכל תחום משתמשים במערכת מסויימת. "מכונת הציטוטים" תפשט עבורכם את המשימה המורכבת. צריך רק לבחור את מערכת הכללים המבוקשת, להכניס את הפרטים, לקבל את האזכור המוכן ולהעתיקו לעבודה שלכם. אפשר גם להכניס מספר ISBN ולקבל אזכור ערוך ומוכן.