רשמים מהמפגש עם א. ב. יהושוע וסטוארט שופמן במפגש החודשי של אגודת המתרגמים

שלשום נערך בחיפה האירוע החודשי של אגודת המתרגמים. במפגש השתתפו הסופר א.ב. יהושע והמתרגם שלו לאנגלית, סטוארט שופמן. להלן עיקרי הדברים שהשתדלתי לסכם למען מי שלא השתתף.

א.ב. יהושע פתח ואמר שהוא מעריץ מתרגמים בשל יכולתם והעזתם לתרגם. הוא מעדיף לקרוא תרגום של ספר ולא את המקור, גם אם זו שפה שהוא יודע, כי הוא סומך על המתרגם שיעביר את הניואנסים שהוא עלול להחמיץ. הוא מדגיש שגודלי המשוררים שלנו היו מתרגמים, עובדה שהעניקה לספרות העברית בסיס חזק ואיתן.

אומרים ש"אתה מפסיד בתרגום" – כן, מפסידים משהו אבל גם מרוויחים משהו שאין במקור. דרך הזרות והלשון שמצרפת מקור עברי קלאסי לטקסט שאינו עברי מקבלים תוספת לא צפויה. אחריות המתרגם גדולה, הרבה נזקקים לו ונהנים ממנו ויהושע כועס על מבקרי הספרות שלא מקדישים זמן לדבר על איכות התרגום. הוא העלה את השאלה האם אחריות המתרגם היא למקור או לנמען? וענה שאחריותו לנמען, במיוחד בשפות איזוטריות כמו עברית ושפות לא נפוצות. שולמן מסכים לגבי ההערה על הנמען ומוסיף כי בתרגום מדובר במשא ומתן תמידי בין הטקסט לנמען.

א.ב יהושע אומר שבאופן כללי הוא מוכן למכור שתי ביקורות טובות מ"לה-מונד" ומ"ניו יורק טיימס" לטובת ביקורת אחת ב"הארץ". ספרות נשמרת במורשת הלאומית, ולא בחוץ.

הועלו גם כמה אנקדוטות: להוצאת הספרים יש תמיד בעיה עם השם. רוצים שם שיעבור ויהיה סחיר, השיבה להודו הפך ל-Open heart, מולכו הפך ל-Five reasons. עניין אחר הוא האתגר שבתרגום דברים שאומרות דמויות שדוברות את השפה אליה המתרגם מתרגם את הספר.

יהושע העיר הערה טכנית לגבי שאלה של מתרגמים: האם אני צריך להסביר? (הכוונה להוספת הערות שוליים). באופן כללי הוא ממליץ לא להרבות בכך. זה לא כל כך חשוב בטקסטים ספרותיים, טקסט ספרותי צריך לזרום והערות הן מכבידות ומיותרות.

המתרגם סטוארט שופמן דיבר ספציפית על התרגום של ספרי א.ב. יהושע והאתגרים בהם נתקל במהלך התרגום, תוך הבאת דוגמאות. את הדוגמאות עצמן לא הספקתי לסכם.

חסד ספרדי – הספר האחרון שתרגומו נמצא כעת אצל המו"ל בניו יורק. צריך למצוא לו שם מתאים, אי אפשר סתם לתרגם את השם. "ספרדי" הוא spanish וגם sefaradi. שולמן הקריא את הפתרון שלו שהיה הערת שוליים בה מוסברות המשמעויות של "חסד" ושל "ספרדי". לגבי שם הספר באנגלית קיימות כרגע כל מיני אפשרויות הנתונות כעת להחלטת העורכת בניו יורק.

א.ב. ממליץ על ספרה של אדית גרוסמן  Why translation matters?, אדית היא שתרגמה את התרגום האחרון לאנגלית של דון קיחוטה. גרוסמן כותבת שלקח לה שנתיים לתרגם את דון קיחוטה. היא אומרת שהתאריך תלוי במועד ההגשה של המו"ל ולא במועד בו התרגום למעשה מוכן, ואומרת שהיא נכשלה בזה. א.ב. אומר שמתרגם צריך "להיכשל" טוב יותר… מתרגם תמיד חושב איך הוא היה יכול לשפר כאן ואיך היה יכול לשפר שם. יהושע מצטט את דברי גרוסמן ש"אין קורא עמוק יותר מהמתרגם".

יהושע הביא מדברי וולטר בנימין בספרו The task of the translator שאמר שלא נכון להחמיא למתרגם ולהגיד שהתרגום לא נשמע כתרגום, כי צריך לכבד גם את הנוסח של השפה המקורית. התרגום צריך להיות beautiful and faithful.

א.ב. עובד על עשרת העמודים הראשונים בספר במשך 4-5 חודשים כי זה החלק בו נקבע טון הספר, הסגנון וההחלטה על אורך הספר. בנוסף, באותם עמודים ראשונים צריך גם לאפיין לפחות את הגיבור המרכזי. ההתחלה קשה ביותר.

בהמשך הדברים א.ב. ושופמן קראו קטעי מקור ותרגום מהספר חסד ספרדי,כולל שמות של פרקים, ודנו בסוגיות שהיו קשורות בתרגומם ובפתרונות שהוצעו. שולמן עבד בצמוד לא.ב.. אני התרשמתי ששני הדוברים חשים בנוח זה במחיצתו של זה, מכבדים אחד את השני ונהנים לעבוד ביחד.

לסיום היה זמן לשאלות ותשובות:

ש: איך אתה יודע אם תרגום של ספר שלך לשפה שאתה לא יודע הוא טוב?

ת: אני רואה לפי השאלות המעמיקות של המתרגמים שלי שהם רציניים, ואז אני רגוע שהתרגום טוב.

ש: עד כמה המתרגם צריך להסביר דברים?

ת: לא צריך להקל על הקורא יותר מדי. כשמושכים את הקורא הוא צריך לעבוד יותר, הוא נקשר יותר לספר.

ש: האם כשאתה כותב אתה חושב על המתרגם?

ת: כשאני כותב אני כמעט ולא חושב על המתרגם. אני חושב על ישראלים ועל 20-30 אנשים שקרובים אליי.

לסיכום, היה ערב מוצלח ומהנה. היה מעניין לשמוע את כל אחד מהדוברים לחוד, ואת שניהם ביחד.

3 תגובות

  1. תודה רבה על הסיכום המפורט! נבצר ממני להגיע, ועכשיו אני ממש מצטערת.
    הגישה של יהושע לתרגום מעניינת ושונה ממה ששומעים בדרך כלל. הגישה שלו לסוגיית "עד כמה צריך להאכיל את הקורא בכפית" חשובה לדעתי, כי מעבר לדיון בין המתרגם והעורך/ההוצאה לאור חשוב שגם הסופר ישמיע את קולו. מעניין אם רוב הסופרים שותפים לגישה הזו.

  2. אני מסכימה עם הגישה של "לא להאכיל בכפית" באופן כללי בחיים. מכיוון שאני לא מתרגמת ספרות אלא רק קוראת אותה, אני יכולה לומר שכקוראת בהחלט חשוב לי שהעלילה זורמת בלי "הפרעות" של הערות שוליים.

  3. גם אני רציתי להגיע ולא יכולתי והצטערתי על כך. תודה על הדיווח, צביה.
    אני לא מעריצה גדולה של א.ב. יהושוע, אבל זה לא משנה את העובדה שהנושא היה מאד מעניין וחשוב.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: