החופשה הגדולה

מזמן לא פרסמתי רשומה בבלוג כי הייתי עסוקה בהכנות לנסיעה לחופשה בלוס אנג'לס. את הרשומות הבאות כתבתי בזמן הטיול, אבל לא פרסמתי אותן מסיבות בטיחות – שמעתי שיש גורמים שליליים שמחפשים את מי שמפרסם שהוא נוסע כדי לפרוץ לביתו. מכיוון שקל מאוד למצוא באינטרנט את כתובת מגוריי אני מפרסמת את מה שכתבתי אחרי שובי הביתה.

הטיול היה למעשה ביקור משפחתי. האיש שלי נולד בלוס אנג'לס ויש לו כאן הורים ועוד בני משפחה. כמובן שחוץ משהיה עם הוריו הקשישים (והנחמדים!) ניצלנו את הזמן לטיולים, קניות וכו'.

אבל נתחיל מההתחלה. טסנו בחצות הלילה בין ששי לשבת בטיסה של US Airways. הטיסה הייתה נעימה, הצוות היה נחמד ואדיב וכל חוויית הטיסה הייתה חיובית. בן זוגי אומר שהיה הרבה יותר טוב מהטיסות של אל על והמרווח בין המושבים גדול ובהרבה ויש מקום לרגליים. אפילו האוכל שהזמנתי (מנה חלבית) היה בסדר. כשטסנו הירח היה כמעט מלא והיה אור רב. אני ישבתי ליד החלון ומכיוון שבקושי הצלחתי לישון ניצלתי את הזמן לראות מה שאני תמיד רואה בערוץ נשיונל ג'אוגרפיק ודיסקברי. לפני שיצאנו מהארץ התברר לי שלא טסים בקו ישר מערבה, אלא עולים צפונה וטסים מעל אירופה, איסלנד, גרינלנד וקנדה ואז מדרימים לפילדלפיה (לא טסנו בטיסה ישירה, החלפנו מטוס בפילדלפיה). מכיוון שכדור הארץ עגול, הדרך הזו יותר קצרה.

אירופה מיושבת בצפיפות. מגובה של 11 ק"מ רואים אורות רבים של מקומות יישוב, חלקם ערים גדולות וחלקם נקודות יישוב של בתים בודדים. עברנו מעל פינלנד והפיורדים ועברנו לאוקיינוס. את איסלנד פספסתי. א': זה אי קטן (בקנה מידה של טיסה במהירות של יותר מ-800 קמ"ש) ב': בכל זאת הצלחתי לישון בערך שלוש שעות במהלך טיסה של 12 שעות וכנראה זה היה הזמן בו חלפנו על פני איסלנד. מכיוון שלא הצלחתי להמשיך לישון ניסיתי להעסיק את עצמי. שיחקתי Bejeweled על המסך האינטראקטיבי שהיה לפניי (מכורה נשארת מכורה…) אבל המשכתי לבדוק את הנוף בחוץ. זמן רב לא ראיתי שום דבר מעניין, רק עננים. לפתע הבחנתי בצורות לבנות, שונות מהעננים. קרחונים! ראיתי את הקרחונים של גרינלנד. בתחילה נראו קרחונים קטנים ומפוזרים ובהמשך גם קרחונים גדולים יותר וצפופים יותר. זה היה מרגש. זה לא משהו שציפיתי לראות ואני לא יודעת מתי, אם בכלל, יזדמן לי לראות קרחונים. אחרי הקרחונים הופיע האי גרינלנד ("קצת" יותר גדול מאיסלנד) בכבודו ובעצמו, עטור ציפוי קרח לבן עם הרים מושלגים וקפואים מבצבצים מבין קרעי העננים. הירח האיר את הכל באור נגוהות והמראה היה מקסים.

לא עבר זמן רב והגענו לקנדה. בניגוד לאירופה, קנדה מיושבת בדלילות ומהאוויר ראיתי אורות פזורים על פני השטחי הענק. ממש הבדל ניכר. הדרמנו לכיוון פילדלפיה ובהדרגה הופיעו עוד אורות על הקרקע. השטח מיושב בצפיפות רבה, אפילו יותר מאירופה. ככל שהדרמנו הופיעו יותר נחלים ונהרות. אנחנו צריכים קצת מזה בישראל. נחתנו בפילדלפיה לפנות בוקר (שעון מקומי) ועמדו לרשותנו שעתיים לביקורת דרכונים, מכס וכל מה שצריך. החברה בביקורת הדרכונים בפילדלפיה לא יקבלו צל"ש על מהירות ויעילות. עמדנו בתור בערך 40 דקות כי הם לא הזדרזו להזיז את החלק עליו הם יושבים, או כל חלק אחר בגופם. בסופו של דבר התענוג המפוקפק הזה הסתיים, עברנו במהירות את המכס וקדימה לבדיקה הביטחונית לכניסה לטיסת ההמשך. כאן הם לפחות היו יעילים ועברנו מהר. הגענו לטיסת ההמשך ללוס אנג'לס 5 דקות לפני סיום העלייה למטוס. אפילו לא היה לנו זמן לשתות משהו (בגלל שן רגישה אני לא יכולה לשתות משקאות קרים במהירות, וכמובן שאסור להעלות למטוס נוזלים מסיבות ביטחוניות). עלינו והתיישבנו, ושוב היה לי מקום ליד החלון.

נ.ב.
בשלב הזה עדיין לא הייתה לנו מצלמה, ולכן לא צרפתי תמונות.

5 תגובות

  1. מחכה להמשך…….

  2. צביה, את כותבת מעניין. מחכה להמשך..

  3. תודה רחלי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: